אהובתי, הקשיבי אל העפרוני,
מאיר היום, אנחנו גן חיים !

עדה, בת ליעקב ושרה פילברג. הוריה נולדו באודסה שבאוקראינה וחותנו צעירים מחשש שייקחו את יעקב לצבא הצאר. בגיל 17 נולד בנם הבכור. המסע לארץ ישראל נמשך כמה שנים. ב-1894 עלו ארצה בעליה ראשונה והשתקעו בפתק תקווה. ב 1900 עברה המשפחה והתיישבה בסג'רה- אילנה, שם נולדה עדה.
ב-1909 נפטר אביה מאפנדציט ואמה ושישה ילדים חזרה לפתח תקווה ופתחה פנסיון לחלוצים. עדה למדה בבית הספר העממי פיק"א בפ"ת ועבדה מגיל צעיר בפנסיון.

ישראל בן יעקב וזלדה נולד בעיר רישקון שבסרביה. למד בחדר, בגיל 13 התייתם מאביו ונאלץ לצאת לעבודה ולדאוג לקיומו. עלה ארצה בשנת 1920 עם קבוצה שהייתה מיועדת להגיע לאיילת השחר ואשדות יעקב. תחילה נחת בפתח תקווה, שהה עם חלוצים נוספים בפנסיון של שרה פילברג, שם פגש לראשונה את אשתו לעתיד, נערה צעירה בשם עדה. ארבע שנים חיכה לה ובשנת 1925, כשמלאו לה 18 שנים, נישאו למרות התנגדות המשפחה. ישראל עבר לפתח תקווה , הצטרף לקבוצת השומרים של אברהם שפירא. בשנת 1931 עברו לכפר סבא וגרו בבית אחד עם פנחס ושושנה קוזלובסקי (ספיר). ישראל קנה סוסים ועבד בפרדסים, כולל פרדס גן חיים.

בשנת 1936 עברו לגן חיים עם שלושת ילדיהם, יעקב אביבה ואברהם. בתם הרביעית יגאלה נולדה במושב. הקימו משק עזר ובו רפת ולול שעיקר המחיה היה ממנו. בתקופות קשות נסע ישראל לעבוד מטעם סולל בונה במחנות צבאיים שבנו האנגלים. ב- 1949 פרצה מגפת ניוקסל בלול ותרנגולות רבות מתו. נוצר משבר קיומי, הילדים הגדולים כבר עזבו את הבית וקשה היה להתחיל הכל מחדש. הם מכרו את המשק למשפחת פיש ועברו לגור בכפר סבא. ישראל ועדה נקברו בכפר סבא.
המשק עבר ידים רבות כיום גרה בו משפחת מאירוביץ'.