אהובתי, הקשיבי אל העפרוני,
מאיר היום, אנחנו גן חיים !

מרים וחיים גמזל היו ממייסדי המושב. הם הגיעו לפרדס גן לחיים בגיל מבוגר יחסית, ולאחר שהפרדס ניטע.
חיים עבד בהשקיית הפרדס ונהג לומר: "היש זכות גדולה יותר מאשר להשקות ולהחיות את גן העדן בארץ האבות שממנה גורשנו בעוונותינו הרבים, ובמה יחשב כאב יד או גב שיחלוף, לעומת הכאב, הייסורים ועגמת הנפש שסבלנו שם בנכר?"

במושב הם בנו צריף והיו להם שלוש בנות ובן. שתי בנות גרו בקריית חיים והבן גר תחילה במושב ועזב. בתם הצעירה מאשה, שרתה בבריגדה כנהגת והייתה לה בת. המשפחה לא השתלבה בחיי המושב ובסוף שנות החמישים עזבה. כיום שייך השטח למושב.